עדכון מיולי 2018: לאחרונה חסמנו משתמשים והסרנו עשרות מאמרים שהיו מועתקים או כתובים בזילזול בצורה גסה. אם תכתבו מאמרים מקוריים, תשייכו אותם לקטגוריה המתאימה ותוציאו קישורים במידה הוגנת, אין לכם מה לדאוג
אנחנו בודקים את המאמרים מדי פעם ומי שיזלזל וינצל את הבמה לרעה, חבל על הזמן שלו ושלנו - המאמרים יוסרו והוא יחסם!

הנפגע סובל פחות ממך, החרד

במילים אחרות – החרדה מפני החוויה השלילית היא איומה וכמעט בלתי אפשרית בעוד שהחוויה עצמה כשהיא מגיעה – אפשרית ונסבלת. מהו ההסבר לכך?

(שים לב – המאמר דן בקשיי חרדה בלבד ולא בהתקפי חרדה שזהו תופעה שונה לחלוטין והפתרון שונה לחלוטין)

ובכן, שלושה סיבות לדבר שהן למעשה בשורשן תובנה אחת:

1. פרופורציה

הדבר שמבדיל דמיון ממציאות הוא גבולות. בעוד שלחוויה ו/או לאירוע קיימים גבולות לעוצמתם ולהיקפם, לדמיון אין שום גבול: הוא מפליג עם המחשבות והרגשות לכל עבר בצורה חופשית, ללא שום היצמדות לנתונים, למציאות, לריאליות ולהגיון. ככל שהזמן והאנרגיה מאפשרות – הדמיון משוטט ומשוטט, מתחזק ומתעצם, ומגיע לממדים אימתניים ומפלצתיים וחסרי כל פרופורציה ואחיזה במציאות. לא פלא אם כן שאתה מרגיש רע מאוד כשהנך מדמיין את האירוע שאינך רוצה לחוות: מבלי שאתה חש בכך, אתה מגדיל בדמיונך את האירוע להיקפים בלתי פרופורציונליים, ולכן הנך כה מפוחד וחרד.

2. עזרים

אפילו כשאינך מגדיל ומעצים בדמיונך את האירוע, יש משהו שאינך לוקח בחשבון: בעת הופעת החוויה או האירוע, מופיעים יחד אתה עזרים טבעיים קיומיים המעניקים לך כוחות ומאפשרים לך להפוך את החוויה לנסבלת ואפשרית. אלו מופיעים בצורת כלים, כישורים, דרכי חשיבה ורגשות כאלו ואחרות, שנועדו לעזור לך לצלוח את האירוע ולהפוך אותו לנסבל. אך כשהנך מדמיין וחושב על החוויה השלילית אינך חש בכוחות ובעזרים הללו מהסיבה הפשוטה שהם לא מופיעים לפני הופעת החוויה בפועל, ולכן הנך מרגיש כעת חסר אונים.

3. הישנות

מציאות מעניינת נוספת היא שבעוד שהאירוע השלילי ממנו הנך כה חושש וחרד יקרה רק פעם אחת, הדמיון והחרדה ממנו קורות במוחך פעם אחר פעם, ובכך אכן הופכות אותו לבלתי נסבל. זה דומה ברעיון לסיבה הראשונה שהבאנו לעיל, אך ההוא מתמקד יותר באיכות החרדות, וכאן מדובר בכמות החרדות. אלו כמו אלו – גורמות לכך שהאירוע ממנו אתה חושש הופך להיות בעיני רוחך למאיים ומפחיד ובלתי אפשרי לסובלו.

מעתה, כשהחרדה מתחילה להשתלט עליך ומאיימת להטריף את שלוותך ובטחונך, היזכר בתובנה הרעיונית הזאת שהחרדה והדמיון מפני האירוע מגדילים את הפרופורציות שלה בעיני רוחך למימדים מפלצתיים שאכן מולם בלתי אפשרי להתמודד ולצלוח אותן, בעוד שכשהאירוע או החוויה השלילית תופענה – עם כל הקושי והכאב שבה – 1. תחוש בשעת מעשה את המימדים הטבעיים שלה ותו לא; 2. תרגיש את העזרים והכלים הצצים לפתע יחד עם האירוע ושנועדים לעזור לך; 3. תחווה את האירוע בכמותו הטבעית ללא הישנות מיותרת. כל אלו יהפכו את האירוע ממאיים ובלתי אפשרי – לבלתי נעים אך נסבל.