לפעמים נדמה שהעיריות מזניחות את עצמן. נדמה שהן לא משקיעות בפיתוח העיר מספיק ומתאימות את עצמן למצב הקיים. המצב הוא שיותר ויותר רוכבי אופניים מציפים את הרחובות אך אין דאגה מספקת לתשתית עבורם, אין מספיק חניות אופניים במקומות ציבוריים, במוסדות ובמרכזי עסקים ואין מסלולי אופניים מסודרים עבור רוכבי האופניים וכך נוצר מצב שבו רוכבי אופניים נאלצים לנסוע בעל כרחם על המדרכה או על הכביש והדבר לא נראה טוב בעיני הציבור הרחב. על מנת שכל זה ישתנה צריכות העיריות לקבל החלטה ולשפר את תנאיהם של רוכבי האופניים באופן מידי.
איך עושים את זה?
דבר ראשון, רכישת חניות לאופניים. מתקני חניה לאופניים הן לא עניין יקר לעיריות, לא מדובר בהוצאה כספית קשה ולא מדובר ביצירת תשתית מורכבת למדיי מכיוון שמתקני החניה לאופניים ניתנים לרכישה בקלות וההתקנה שלהם לא דורשת עבודה רבה. ניתן להתקין מתקני חניה לאופניים בכל מקום בעיר ועל כל משטח והיתרון האדיר בהחלט שווה את זה. במקום בו יכולים להחנות רכב אחד ניתן להחנות לפחות 4-5 זוגות אופניים ולחסוך מקום אדיר. בנוסף לכך, בגלל שלרוכבי האופניים אין מקום מסודר לשים את האופניים שלהם הם נאלצים לשים את האופניים במקומות שמפריעים לתנועה, קושרים אותם לעצים או לעמודי חשמל וכך יוצא מצב שלא רק שזה מכער את הנוף אלא זה גורם למפגעים שיכולים לגרום לפגיעות בגוף או חשופים לגניבות ואין בכך שמירה על האופניים. מתקני האופניים משתלמים מאוד לעיריות ועל כך אין ספק.
דרך נוספת היא כמובן להשקיע במסלולי אופניים. במקומות שונים בעולם ניתן לראות מגמה של השקעה בתחומים האלו ויש מקומות שיש בהם מסלולים ארוכים ומהירים לרוכבי אופניים, אזל מה לא בישראל?
