פעילות גופנית חשובה בכל גיל. בילדות אנו מתרוצצים בכל עבר ושורפים קלוריות בהנאה ובלי שנשים לב, כשאנו מתבגרים מעט אנו מוצאים תחביבים שונים, פעילויות ומשחקי ספורט שעושים את העבודה ויש מבנינו אף שמתחילים עם אימונים מקצועיים כבר בגיל ההתבגרות. בבגרות אנו מתחילים לשים לב שקצת יותר קשה לנו לרדת במשקל, שהתזונה שלנו חייבת להשתנות אחרת הכרס גדלה והנשימות מתקצרות, ובעצם הגוף שלנו ממשיך להשתנות ולהשתנות ככל שעוברות השנים.
כשאנו מגיעים לגיל השלישי יש לנו הרבה פחות מוטיבציה לפעילות גופנית מכמה סיבות. ראשית, זה הרבה יותר קשה לנו. הגוף כבר לא מה שהיה ויותר נוח לנו לנוח רוב היום. שנית, סדר היום שלנו משתנה לגמרי, אנחנו הרבה פחות פעילים ומרגישים שהתרגלנו ושאין לנו סיבה ממשית להזיז את הגוף.
אך האמת היא שעכשיו זה חשוב מתמיד! גם ללא תוספת הגיל – הגוף שלנו מתנוון כשאנו לא מפעילים אותו. על אחת כמה וכמה בגיל השלישי. פעילות גופנית תורמת למצב הבריאותי ולמצב הנפשי ולכן יכולה לתרום לנו מהרבה בחינות.
כמובן שרמת הפעילות משתנה גם היא ויש להתאים אותה לגיל ולמצב הרפואי והפיזי שלנו. הסיבולת הגופנית יורדת עם השנים ואנו מעוניינים לשמור על לב וריאות חזקים. זאת נעשה על ידי פעילות גופנית קבועה, על בסיס יומיומי, ברמה נמוכה.
יש אפשרות לבצע את האימונים בחוגים ושיעורים המתאימים לגיל השלישי. היתרון במקומות כאלה הם מפגש עם חברים ומוטיבציה קבוצתית. אך חשוב לדעת ששם אנו מסתכנים באימון שלא מותאם לנו באופן אישי ועלול לעשות נזק. בנוסף, באימונים קבוצתיים אנו נדרשים לבצע תרגילים לצד אנשים זרים ולפעמים זה עלול להביך אותנו.
האופציה השנייה היא מאמן כושר אישי, איתו ניתן להתאים אימון מדויק ככל האפשר ולהתייחס למצב הרפואי והפיזי של המתאמן. תפקידו של מאמן הכושר האישי הוא לבנות תכנית אימונים בהתאם למטרה ולגופו של המתאמן ולכן פה אנו מקטינים סיכויים לנזקים. בנוסף נזכה ליחס אישי וחם, דבר שתמיד מעודד מוטיבציה.
