איך שוק המשכנתאות וההלוואות התנהג מהרגע שהתחיל הסגר של הקורונה ובזמן שהסגר נמשך?
מהרגע שהתחיל הקורונה אז “כל שניה” היה שינויים במדינה ובפרט בתחומי המימון.
לפני שנמשיך אז עדיף גם שתקראו את המאמר שקדם למאמר זה ושמדבר על מה היה בתחום המשכנתאות וההלוואות לפני שהקורונה התחיל בלינק כאן.
שינויים בתחומי המשכנתאות וההלוואות ביחד:
- בנק ישראל הוריד את הריבית ל-%1.0) בהתחלה ל-%12.0 ואח”כ %1.0 (שזה אומר שריבית פריים 1.6% היא
- בנק ישראל הוריד את הריבית ל-%0.1 (בהתחלה ל-%0.12 ואח”כ %0.1 (שזה אומר שריבית פריים היא 1.6%.
- הבנקים המסחריים והבנקים למשכנתאות העלו את הריביות (בניגוד להורדת הריביות של בנק ישראל): בגלל שהסיכון של קריסת חלק מהחברות ועסקים בתחומים מסוימים במשק עלה כתוצאה מהשבתת המשק כולה (למשל תחום התיירות) אז הריביות עלו בהתאם. יש בנקים שניצלו את המצב הזה לרעה בכך שהעלו בצורה חמדנית מדי את הריביות ויש בנקים שמתנו זאת. אבל העליה הייתה חייבת לקרות כי הסיכון עלה והיה חייב לבטא זאת בצורה כלשהי.
- אחוז הסירובים לקבלת מימון (על נכס, כללי) עלה: מאותו הסיבה של הסעיף הקודם, עבור תחומים מסוימים שבו אנשים עובדים היה ממש קשה לתת מימון כי לא ידעו מה יהיה איתם בעתיד ולכן הבנקים סירבו לתת מימונים.
משכנתאות:
- כל הבנקים נתנו יכולת לעשות דחיית/הקפאת תשלומי המשכנתא ב-3 חודשים. והיו חלק מהבנקים שנתנו אפילו 4 חודשים. (זה היה מתי שהקורונה התחיל, כלומר במרץ ואפריל, עכשיו יש עוד 6 חודשים נוספים שניתן לדחות את המשכנתא, וזה בנוסף ל-3 חודשים שהבנקים נתנו לדחות את המשכנתא בזמן הקורונה, ראו
בהמשך). בנק ישראל הורה לוותר על עמלת הקפאה. אם אתם רוצים לדעת אם כדאי לכם לדחות את המשכנתא אז עדיף שתלכו לייעוץ משכנתאות. - בזמן הסגר של הקורונה הבנקים למשכנתאות לא אפשרו לעשות מיחזורי משכנתאות אלא רק נתנו אפשרות לעשות משכנתאות חדשות וזאת בגלל כוח האדם המצומצם שניתן להם להקצות כתוצאה מהסגר והריחוק החברתי שהמדינה נכנסה אליו (ובצדק, לולא הסגר הרבה אנשים היו כנראה מתים כפי שקרה במדינות אחרות בעולם).
- בנק ישראל אפשר לקחת הלוואה כנגד נכס (כלומר משכנתא לכל מטרה) על סך של עד %70 מערך הדירה. אבל יש סייגים שלא ניתן לקחת מעל %50 מערך הנכס כאשר מדובר בלקיחת הכסף לצורך
דברים שאינם חיוניים: למשל השקעות ובפרט השקעות לקניית נכסים אחרים או לצורך שיפוצים וחופשות. - בנק ישראל אפשר לקחת משכנתאות מעל ההחזר החודשי של %50 מההכנסות נטו המותרת לעד %70 מההכנסות נטו עבור אנשים שפוטרו או נכנסו לחל”ת כתוצאה מהמשבר. זאת בהתבסס על החודשים שקדמו להם משקפים את שכרם האמיתי של הלקוחות ולא מה שקורה במשבר. אבל הכל תלוי בבנק.
- לא ניתן היה לבחור דירה במסגרת מחיר למשתכן וגם לא ניתן היה לעשות חתימות חוזים במסגרת התוכנית.
- מרבית המשכנתאות החוץ בנקאיות הפסיקו את פעילותם ורק בקשות שהתקבלו לפני הסגר טופלו.
הלוואות:
- חברות מימון חוץ בנקאיות סגרו לחלוטין בתקופת הסגר את היכולת לקחת דרכן הלוואות לכל מטרה גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקים ולעצמאים וזאת בגלל חוסר הוודאות שהמדינה הייתה בו. היה פחד של חדלת פירעון (אי יכולת תשלום) מצד הלווים שהיה יכול לגרור לפשיטת רגל של החברות הללו.
- הבנקים הגבילו יותר את יכולת לקיחת ההלוואות, ולא נתנו יכולת לקחת הלוואת לאנשים שהם הגדירו בקבוצת סיכון גבוהה. כן היה אפשר להשתמש באוברדרפט.
- הבנקים נתנו אפשרות לקחת הלוואות לעסקים ולעצמאים בערבות מדינה (8 מיליארד שקל) כדי לשרוד את המשבר אבל התהליכים היו איטיים ולא הייתה תפוקה מלאה וזה עקב כמות הפניות הרבה שהבנקים הוצפו וגם בגלל היכולת של המדינה לשחרר את הכסף.
- בנק ישראל נתן הוראה לבנקים שהלקוחות יכולים לעשות דחיית תשלומי ההלוואות לעד 3 חודשים (בהתאם לשיקולים שלהם) בלי לשלם על עמלות.
המאמר נכתב ע”י mashkanta.org.il