החייאה יכולה להיות ההבדל שבין חיים למוות עבור מישהו שלבו הפסיק לפעום באופן בלתי צפוי. ללא טיפול בחייאה מהירה, מוות מדום לב יכול להתרחש בתוך מספר מועט של דקות שלא נדבר על הנזקים שיכולים לקרות ללא טיפול מהיר לפני שמגיע האמבולנס עם פרמדיקים מומחים. עם זאת, על סקר מייצג רק כמחצית מהתושבים מעידים על עצמם כמי שהם יודעים לעשות החייאה. פחות מ-20% – יודעים כי באמצעות לחץ על החזה, ללא אימון מיוחד או הנשמה מפה אל פה, יכול לעשות את ההבדל לאדם אשר נכנס למצב של דום לב. לחיצות חזה אלו יכולות להכפיל או לשלש את סיכויי הקורבן לשרוד, על פי איגוד הלב האמריקני. הקצב הנכון לדחיסות הוא 100 עד 200 פעימות בדקה. מומחים בהחייאה ממליצים להשתמש בקצב השיר של השיר בי ג’יז – נישאר בחיים תוך מתן ההחייאה. הוא מספק את הקצב המושלם עבור לחיצות על החזה – ויכול, למעשה, לעזור למישהו להישאר בחיים. כמובן שב- קורס עזרה ראשונה אפילו אינטרנטי יספק לכם עושר של מידע שילווה אתכם חיים שלמים.
מוזיקה מסוגלת לעזור לשמור על הקצב.
מחקר שנערך לאחרונה הראה כי בעת שימוש בקצבי שיר לצד דחיסות החזה, שיעור הדחיסות הוא יעיל יותר אם לא השיטה של שימור הקצב עם מוזיקה. יש הרבה דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים שיש להם “שעון פנימי” המצפצפת במהירות הנכונה, כדי לסייע בחיצות החזה, וכל יחידות האימון יכולות גם לשמש לזה. הומלץ למדריכים לשלב את השימוש של מטרונום בכיתות שלהם גם כן.
שמירה על קצב עם מטרונום יכול גם לעזור בקצב אוורור, כי תוכל להכניס חמצן באותו קצב. תוכל גם להיות מסוגל לשים לב לעומק של הלחיצות שלך קצת יותר טוב גם אתה לא מתמקד במהירות שלך.
מוסיקה לעזרה = לקצב הלחיצה.
אם אתה רוצה להיות בטוח שאתה עושה בקצב הנכון על החזה, מצא שיר שיש לו פעימה שנמצאת בטווחי הלחיצות הנכונות
הדוגמה של בי ג’יס היא דוגמה קלאסית אשר לעתים קרובות שיחק בשיעורי החייאה כדי לעזור לאנשים למצוא את המהירות. הקצב של השיר הוא 103 פעימות בדקה, וזה בטווח שאנחנו צריכים ללחוץ. בקצה העליון של הספקטרום הוא ריקוד הריקוד של ליידי גאגא, שעוקב בקצב של 119 פעימות בדקה.
ועוד טיפ נוסף:
רפואת הרמב”ם
כולנו רוצים חיים בריאים לאורך כל תקופת חיינו כך גם הרמב”ם ביקש, את טובתו של האדם. לכך הקדיש את חיוו. לימודי תזונה במכללת אילמה מתבססת על הרעיון הזה של הרמב”ם.