הראש כבר במטוס, העיניים מושאות אל הדיוטי פרי, ורק פרט שולי מפריד בינכם לבין
הטיסה המיוחלת – תור של שעתיים וחצי.
מי מאיתנו לא מצא את עצמו ממתין עם המזוודות בשדה התעופה.
למרות האמצעים הטכנולוגים המשוכללים שהתווספו לשדה כמו תורים מקוצרים עם תביעת
אצבע ביומטרית, עדיין ניתן לראות שהנוסע הממוצע, זה שמעדיף להשקיע מכספו במלון טוב יותר, ובאטרקציות מגוונות- יעדיף לחסוך את המחיר המופקע של טיסה במחלקה העסקית ולהמתין בתור זמן מייגע וממושך. כמה מייגע? תלוי בעונה
על פי רשות שדות התעופה בימי השיא של 2017 עברו בשדה התעופה כ90 אלף נוסעים ביום,
כאשר המעבר הביומטרי המהיר היה סגור לסירוגין למרות העומס.
עוד גורם שמחמיר את התופעה הוא כניסתן של חברות הלואו קוסט הרבות לנתבג במהלך 2017.
מדיניות שמים פתוחים מגבירה את התחרות בין חברות התעופה על הנוסעים,
מה שגורם לנוסעים להנות ממחירים זולים, וכשמגיעים לתור בשדה הם משלמים על כך ביוקר.