כאשר אתה עובד עבור חברה, אתה מצפה כי המעסיק להתייחס אליך בכל הגינות. גישה מוטה בגלל כל סיבה יכול להיות דוגמא טובה מאוד. עם זאת, מעטים יודעים כי חוסר הגינות כזה או גישה מוטה בעבודה הוא גם בלתי חוקי. אם אתה סבור שנשללת מעבודתך באופן בלתי הוגן, תוכל להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
על פי החוק, ישנן מספר סיבות קבועות אשר מעסיק יכול לפטר עובד עבור פיטורים זה להיות מוגדר הוגן.
אלו כוללים:
אם ההתנהגות של העובד הוא לא לפי מה הרצוי או העובד לא נמצא להיות מסוגל מספיק לתפקיד. זה יכול גם להיחשב אם העובד כבר פוטר כי ההסמכה שלו / שלה אינו מתאים לתפקיד העבודה של העובד הפך מיותר. במשך תקופה מסוימת, הארגון עשוי להרגיש כי התפקיד, שהיה מכריע קודם לכן, הפך להיות מיושן. אם זה המקרה, זה לא היה נופל פיטורים לא הוגנים. יש סיבה משמעותית אחרת שיש לו גיבוי מספיק כדי להיות מוצדק על פי החוק.
אם אף אחת מהסיבות הנ”ל אינה חלה, ניתן להסיק את הפיטורין כבלתי הוגנת. ישנן טענות רבות בית הדין לעבודה שהוגשו בבריטניה וחלק של מדינות אחרות בעולם, לגבי פיטורים לא הוגנים. מה שיש לזכור הוא, אם כן, שבית-הדין חייב להיות בטוח לחלוטין בהגינותו או בהשלכותיו. בהתחשב בכך שוק העבודה הוא שדה דינמי, זה לא תמיד יכול להישפט על ידי כמה כללים ותקנות. מעסיקים עשויים לפעמים לבוא עם סיבה אשר לא תועדה בחוק. במקרה זה, בית הדין צריך לעשות שימוש בידע משותף כדי להגיע למסקנה.
יכולים להיות שלושה סוגים של פיטורים אשר יכולים להימצא תחת בדיקה של בית הדין.
מחלוקת כוזבת: כפי שהשם עצמו מציע, פיטורין זה הוא כאשר המעסיק אינו דוגל בקביעת נורמות או בחוזה שנחתם בעת תחילת העמותה. זה קורה להיות מקרה ברור של פיטורים לא הוגנים העובד יכול להגיש חליפה.
הבחנה: זהו מקרה שבו העובד סבור כי פיטוריו נגרמו בגלל אפליה כלשהי. זה, שוב, יכול להיקרא פיטורים וזה לא הוגן.
הפרה מבנית: זה המקום שבו העובד מתפטר מהחברה, מבלי לשרת את תקופת ההודעה בטענה שהמעסיק לא עקב אחר החוזה או פעולה אחרת המזכה את אי-ההכרזה של תקופת ההודעה.
ראה גם: